פסק-דין בתיק ת"א 4261-10-07

1.         עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1986, בתאונת עבודה, שאירעה ביום 6.6.2006, עת נפל מפיגום באתר הבנייה בו עבד (להלן: "התאונה" ו/או האירוע").

התובע, פועל במקצועו, הועסק כשכיר אצל נתבעת מס' 1, שעוסקת באספקת עובדים לבנין (להלן: "מרעי"), והמבוטחת בביטוח חבות מעבידים אצל נתבעת מס' 2 (להלן: "הראל").

2.         הנתבעות שלחו הודעת צד ג' לחברת אביב, שהזמינה ממרעי עובדים והייתה  הקבלן הראשי באתר הבנייה במועד התאונה (להלן: "חברת אביב ו/או "אביב"). אביב מבוטחת בביטוח חבות מעבידים ו/או אחריות כלפי צד ג' אצל חברת הביטוח מנורה (להלן: "מנורה").

3.         אביב שלחה הודעת צד רביעי כנגד מרעי בעילה חוזית. 

4.         בעקבות התאונה נחבל התובע בראש ובגב, ובדיקות הדמיה שבוצעו לאחר התאונה הדגימו שבר בחוליה בגובה D12 .

5.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ובעטיה נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 19% עקב שבר בחוליה והגבלה קלה בתנועות הגב.

6.         התובע  הגיש חוות דעתו רפואית מטעמו של ד"ר האשם קאסם, אשר קבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 37%, לאחר הפעלת תקנה 15 באופן חלקי.

מרעי והראל הגישו חוות דעת נגדית של ד"ר שי פריימן, אשר קבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5%.

7.         מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' שטהל,אשר קבע בחוות דעתו כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 14.5%.

8.         בישיבת הוכחות שהתקיימה בתירק העידו מטעם התובע מר סאלח האיל, שעבד עם התובע בעת התאונה והתובע בעצמו. מטעם הנתבעים והצדדים הנוספים העידו מר יוסף מרעי, ראש צוות עובדים במרעי, מר אריה סחלי מנהל, עבודה בחברת אביב, ומר מרעי מיקדאד, מנהל מרעי. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים:

10.        התובע טוען כי ביום התאונה בסמוך לשעה 9:00 עת עבד בפירוק תבניות מעל פיגום במסגרת עבודת טפסנות שביצע באתר בנייה ברמת החייל בת"א, נשמט מתחת לרגלו קרש שהוצב על הפיגום, ואז הוא איבד שיווי משקל ונפל יחד עם התבנית מעל הפיגום מגובה של 3.5 מ'. כתוצאה מכך נפגע קשות בגב ובראש.

            התובע מבסס את תביעתו על עילת הרשלנות ועילת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין.

11.        הנתבעות חולקות על אופן התרחשות התאונה, וטוענות כי יש להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה על חברת אביב אשר ניהלה את הפרויקט בו נפגע התובע. לחילופין טענו כי יש להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה על התובע, או לפחות לייחס לו אשם תורם בשיעור גבוה.

12.        חברת אביב הצטרפה לטענות שהועלו ע"י הנתבעות, והוסיפה כי אין כל ראיה לכך שהפיגום נשבר, והתובע נפל לאחר שאיבד שיווי משקל. לטענתה, הפיגום נבנה ע"י התובע בעצמו  ויש להשית עליו אשם תורם משמעותי לקרות התאונה. לחילופין, היא טוענת כי יש להטיל את האחריות לקרות התאונה על מרעי אשר פיקחה על העובדים בשטח, והיא זו שחבה כלפיהם בחובת זהירות.

13.        בנוסף, לאמור לעיל טוענת חברת אביב במישור החוזי כי בין מרעי לבינה נכרת הסכם מחייב שפוטר אותה מאחריות כלפי התובע, ובו נקבע כי על מרעי לשאת בכל תשלום בו תחויב אביב.

בהיבט זה טוענת מרעי כי כקבלן כ"א אחריותה כלפי העובדים משתרעת רק על הבאתם לעבודה והחזרתם ממנה. מרעי טוענת כי אין זה מחובתה לבטח את העובדים בתוך אתר העבודה ואין לה קשר לזה, שכן האחריות רובצת על חברת אביב. כמו כן טוענת כי הוראות ההסכם שנחתם הינן הוראות מקפחות.

נסיבות התאונה :   

14.        גרסתו של התובע כפי שעלתה בעדותו ובכתב התביעה היא אמינה בעיניי, והיא נתמכת בראיות חיצוניות ובעדויות אשר מחזקות אותה ומהוות לה סיוע. אנמק את מסקנתי זו.